האם הביקורתיות בזוגיות שלכם “נורמטיבית” או הרסנית?

האם זוגות מאושרים רבים פחות מזוגות לא מאושרים?

מחקרים מראים פעם אחר פעם, שזוגות מאושרים לא נבדלים משמעותית מזוגות לא מאושרים, וזוגות שאינם שורדים את מבחן הזמן לא בתדירות הריבים ולא בכמות ובחומרת הקונפליקטים. אם כך מותר לריב וריבים וקונפלקטים הם בלתי נמנעים בזוגיות.
מה בכל זאת מבדיל בין זוגות מאושרים ללא מאושרים?
התשובה היא הדרך בה הם רבים ואיך הם משלימים ומתגברים על קונפליקט.
אחד המרכיבים הבולטים שיכולים לנבא הצלחה או כישלון של זוגיות, הוא מידת הביקורתיות בה נגועים אחד/ת או שני בני הזוג.
במאמר זה נבין האם הביקורתיות בזוגיות שלנו היא “נורמטיבית” ובונה או הרסנית ועשויה להוביל לסיום היחסים.

כולנו משמיעים מפעם לפעם ביקורת, אנחנו בני אדם יש לנו דעות ואנחנו לא נטולי שיפוטיות ובסה”כ מדובר בתכונה ונטיה אנושית מאוד ונפוצה. כמטפלת זוגית, אני פוגשת זוגות, הפונים לעזרה סביב מגוון רחב של קשיים הבאים לידי ביטוי בריבוי של קונפליקטים ורגשות שליליים. מצב שבו אחד, או שני בני הזוג סובלים מביקורתיות יתר, הוא נפוץ מאוד. מטרתה של ביקורת שהיא בונה למשל, היא למידה ושיפור. אבל מה קורה כאשר אחד מבני הזוג או שניהם יחד, ביקורתיים באופן שהוא מוגזם?
ישנם מצבים בהם הביקורתיות הופכת להיות הרסנית מאוד, עבור בני הזוג ולזוגיות עצמה. מצבים בהם הביקורתיות הופכת להיות לכלי פוגעני, שמייצר רגשות שליליים ועשוי אף לסכן את הבריאות הנפשית ואת ההישרדות של הזוגיות. ריבים וקונפליקטים תכופים, בהם עולה ביקורת הרסנית, לא מאפשרים להגיע לסיום מיטיב של הריב ומשאירה כל אחד מבני הזוג עם רגשות שליליים.

כיצד נדע האם מידת הביקורתיות בזוגיות שלנו היא נורמטיבית או הרסנית?

נוכל לשאול את עצמינו את 4 השאלות הבאות:

1. באיזו תדירות מופיעה הביקורת? ביקורת שמושמעת בתדירות גבוהה מאוד, מאחד/ת מבני הזוג, יכולה להוביל למגוון של רגשות שליליים, בקרב מי שחווה את הביקורת: תחושת חוסר ערך,  חרדה, בדידות ודיכאון.
ביקורת בתדירות גבוה, שמבוטאת על ידי שני בני הזוג, מעלה את תחושת העויינות ההדדית ועשויה אף להוביל לאלימות.
ובשני המקרים באופן כללי, ביקורת מתמדת מעבירה מסרים עקביים שליליים ומובילה לתחושה של חוסר ביטחון והערכה, תסכול, בדידות וכעס.

2. מה המיקוד? כמה היא ממוקדת או כללית? ביקורת ממוקדת מופנית כלפי התנהגות או נטייה ספציפית. ביקורת כללית מפנה אצבע מאשימה כלפי מהותו של האדם וצובעת אותו באור שלילי
לדוגמא: “קשה לי עם זה שאתה לא מסתדר עם אימא שלי” – ביקורת ממוקדת. “אימא שלי צדקה כשאמרה שלא כדאי לי להתחתן איתך” – ביקורת כללית.
ההתמודדות עם ביקורת ממוקדת, ספציפית, היא פשוטה יותר ואינה מובילה לרגשות שליליים, הנשארים לאורך זמן ומשפיעים על תחושת ערך וביטחון אישי וזוגי.

3. האם הביקורת סמויה או ישירה? כל ביקורת היא לא נעימה, אבל כאשר אנחנו שומעים ביקורת גלויה וישירה, היא מובנת לנו. היא עשויה להוביל לרגשות קשים, אם זו מושמעת – בתדירות גבוהה ו/או שהינה כללית ומכוונת למהותו של האדם.
אבל, במקרים של ביקורת עקיפה, מוסווית, הצד המבוקר נותר עם תחושה מאוד לא נעימה, אבל גם לא מאוד ברורה. ביקורת סמויה היא סוג של מניפולציה, דרך סמויה להשיג דבר מה, לרוב תחושה של שליטה או עליונות על בן/ת הזוג.
ביקורת סמויה עשויה אפילו לבוא לידי ביטוי בצורה של מחמאה. למשל: “דווקא יפה לך מאז שהשמנת”. יהיו בה לרוב מסרים כפולים – בהסוואה למחמאה יש מסר מעליב ומקטין.
או בצורה פאסיבית אגרסיבית: ביטויים סמויים של כעס, כמו שתיקות ממושכות, הבעות פנים המנוגדים למסרים המילויים – כולנו מכירים את הגרסה הלא משכנעת של “הכל טוב, אני בסדר”, אבל אנחנו מרגישים שכועסים עלינו וזה גורם לנו לנהוג בחשדנות ובדריכות. עצם הדריכות שלנו, משיגה תחושה של שליטה שיש לבן/ת הזוג המבקר עלינו.

4. מה המטרה של הביקורת? יכולות להיות מגוון מטרות להשמיע או לבטא ביקורת. ניסיון  להשיג שינוי בזוגיות לגיטימי ונורמטיבי, אם לאחד מבני הזוג באמת לא טוב במערכת היחסים.
אבל ישנם מקרים בהם לביקורת מטרות להשיג דבר מה אחר. למשל צורך להשיג שליטה, לשמר תלות, מאזן כוחות לא שוויוני ולשמר תחושה של נחיתות, על ידי הקטנה והשפלה מתמשכת של בן/ת הזוג המבוקר. מטרה נוספת יכולה להיות שימור קשיים באינטימיות – ביקורת מייצרת חוסר ביטחון וריחוק רגשי וזה עשוי לשרת קשיים ביצירת אינטימיות, מאחר וזו כרוכה בחשיפה, פגיעות ואיבוד שליטה.

אם הביקורת בזוגיות שלכם מופיעה בתדירות נמוכה, הינה ספציפית וברורה, ומטרתה להשיג שינוי שיטיב עם אחד מבני הזוג או שניהם, אין לכם מה לדאוג.

ביקורת שעונה של הקריטריונים של תדירות גבוהה, מיקוד במהותו של האדם, אופן ביטוי סמוי ומטרתה להשיג תלות או שליטה – תנבא זוגיות לא בריאה ולא מאושרת, עם סיכויי הישרדות נמוכים. הסיבות לכך הן שמדובר בביקורת שלא ניתן לרצות ולספק – אנשים לא יכולים להשתנות עד כדי כך, במיוחד כאשר אינם מבינים מה בדיוק עליהם לשנות. כל ניסיון לפעול על פיה ייכשל או יוביל ליחסים של תלות, דיכוי ושליטה, או עויינות הדדית. כל ניסיון להתגונן מפניה יוביל לריבים שלא ניתנים לפיוס שמקובל את שני הצדדים.

חשוב להבין שהנטייה לביקורתיות יתר מופנמת בילדות – כלומר הצד המבקר, אינו עושה זאת באופן מודע ולרוב לא יהיה מסוגל להפסיק להיות ביקורתי, ללא סיוע מותאם (טיפול נפשי), ויביא עימו את הביקורתיות לכל מערכת יחסים שינהל.

מטרת הטיפול הזוגי לברר את המקור האמיתי של הביקורת ולהביא לידי ביטוי את הצרכים הרגשיים בצורה שתזמין הקשבה מהצד השני. להחליף שפה ביקורתית לשפה ישירה, גלויה וברורה, שמטרתה להתמקד במה שמפריע באמת.

לשתף את המאמר הזה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email