בשנים האחרונות ישנה עלייה חדה של מקרים בהם צעירים (18-35) ניגשים לקבלת טיפול פסיכיאטרי בעקבות התפרצות של סימפטומים פסיכוטיים לאחר שימוש בסמים. העלייה בדיווחים ובמקרים ככל הנראה קשורה לנגישות וזמינות של “סמי הפיצויות” ו”סמים חוקיים”, כמו “נאייס גאי”, בשילוב עם תרבות צריכת סמים במסיבות, תופעה שמתקיימת מזה כמה עשורים.
ידוע מזה שנים רבות כי סמים מסוגים שונים עשויים להיות טריגרים להתפרצות מחלות נפשיות כרוניות או להוביל למצבים של משברים נפשיים זמניים. אבל בואו ונעשה קצת סדר.
מבין הגורמים השונים להתפרצות של תסמינים נפשיים סמים אינם מהבולטים שבהם. טראומות ילדות, יחסים קונפיקטואליים במשפחה, התמודדות עם מתחים מתמשכים, ונטייה גנטית, הינם גורמי סיכון ידועים.
משחר ההיסטוריה האנושית בני אדם השתמשו בסמים לצורך פולחן ואף ריפוי. כיום, גם ברפואה המערבית ישנם מחקרים קליניים שתומכים בסגולות הריפוי של חומרים פסיכואקטיביים השונים. ישנם עדויות לכך שסמים יכולים להקל משמעותית על סימפטומים נפשיים קשים וכרוניים, דיאגנוזות להן הטיפול הפסיכיאטרי הקונוונציונאלי לא מספק מענה הולם, כגון הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD), התמכרויות לאלכוהול ומקרים מסוימים של דיכאון.
בקליניקה שלי, אני פוגשת גם בצעירים ששימוש בסמים עורר אצלם התפתחות רוחנית ופסיכולוגית מואצת, כי בעצם ההתנסות במצבי תודעה שונים יש גם פוטנציאל חיובי לשינוי התפיסה שלנו את עצמינו ואת חיינו.
בזמן שעבור מרבית האוכלוסייה, שימוש בסמים יכולה להיות חוויה של שחרור, כיף והנאה, ואף צמיחה והתפתחות, עבור אנשים מסויימים שימוש בסמים עשוי להוביל לחוויה מטלטלת ובמקרים קיצוניים, אף בלתי הפיכה. מי שצורך סמים, במיוחד סמים הלוצינוגניים (מעוררי הזיות ומצבי תודעה אלטרנטיביים) לרוב מכיר גם בחוויות הידועות בכינוי “טריפ רע”. חווית “טריפ רע” יכולה להיות לא נעימה ואף מפחידה, אבל לאחר שפגה ההשפעה של הסם, התחושות הרעות חולפות, גם אם לעתים בהדרגה. גם במקרים של התערערות נפשית זמנית, בעקבות חוויית סמים מבהילה ומבלבלת, לא פעם כדאי לשקול התייחסות טיפולית לטובת העיבוד של החוויה. ועדיין, “טריפ רע” איננו פסיכוזה. אבל תארו לכם מצב שבו אתם פשוט לא מצליחים לצאת מהטריפ, גם אחרי שהשפעת הסם עברה מזמן?
אז מה זה פסיכוזה? מדובר על מגוון רחב של תופעות. סימפטומים פסיכוטיים מתייחסים לשלל מצבים בהם ישנו עיוות משמעותי בתפיסה ובבוחן של המציאות, גם לאחר שפגה ההשפעה של הסם. למשל הזיות (שמע או ויזואלי), אמונות שווא, פרנויה (חוויית רדיפה, עוקבים אחריי, מסתכלים עלי, רוצים להרע לי, הכל קשור להכל ויש קונספירציה אחת גדולה), וחוויות של בלבול כללי כגון היעדר קוהרנטיות וחוסר אוריינטאציה. כל אלו עשויים להופיע גם בשילוב עם חרדה (קצר נשימה, דפיקות לב מואצות, תחושה כללית של אימה ומחשבות ש”אני הולך למות”).
פסיכוזה יכולה להופיע גם כמצב מאני. מאניה, הוא מצב של מצב רוח מרומם באופן קיצוני, שטף דיבור, תחושת היעדר צורך בשינה ומרץ רב וקיצוני. מצבים מאניים עשויים להתאפיין בבזבוז כספים בלתי נשלט, חוסר שליטה בדחפים שונים (כמו דחף מיני מתפרץ), אמונות של גדלות וייחוס של כוחות מיוחדים (אמונה שאני נבחר, מיוחד, יכול לשנות את העולם) ותוכניות גרנדיאוזיות. מצבים מאניים מתאפיינים גם בעיוות של המציאות, מחשבות ואמונות שווא ועשויים לכלול גם הלוצינציות (הזיות).
מדובר על מצבים בעלי פוטנציאל סיכון מאוד גבוה, גם לפגיעה עצמית (לא רק מכוונת אלא גם כתוצאה של אמונת שווא, כמו למשל ש”אני יכול לעוף” או לשלוט על אנשים או עצמים אחרים), או לפגיעה בסביבה (גם במקרה זה, מתוך בוחן מציאות שאינו תקין).
עבור מי שחווה את הפסיכוזה לרוב מדובר במצבים מטלטלים מאוד את הנפש, מערערים את הביטחון ואת ההערכה העצמית. גם במקרים מאניים, לאחר הפסקת הסימפטומים, יש לרוב התמודדות עם זיכרונות מביכים ובושה גדולה.
התקף פסיכוטי ראשון ויחיד, לא מאובחן מיידית כמחלה נפשית חמורה, כמו סכיזופרניה או מאניה דפרסיה, במיוחד במצבים להם קדם שימוש בסמים. ישנם מקרים שהסימפומים הפסיכוטיים יחלפו מעצמם עם הזמן וישנם מצבים שתדרש התערבות רפואית וטיפול בכדורים פסיכיאטריים אנטי פסיכוטיים, לצורך הורדת הסימפטומים. חשוב לדעת כי למשך הפסיכוזה הלא מטופלת (DUP) השפעה מכריעה על סיכויי ההחלמה. ככל שההתקף ארוך יותר, יורד הסיכוי להצלחה של טיפול וחזרה לשגרה. בשני המקרים, החוויה תשאיר טראומה נפשית שתדרוש התייחסות טיפולית. לאחר התקף פסיכוטי, עם או ללא טיפול תרופתי, יכולים להופיע סימנים של דיכאון וחרדה, שנובעים מעצם ההתמודדות עם החוויה המערערת.
אם היו מעורבים בתמונה אשפוז במחלקה פסיכיאטרית, לרוב תהיה גם זו חוויה טראומטית מעצם טבעה ותדרוש התייחסות טיפולית ועיבוד בהתאם. אם האדם נמצא תחת טיפול תרופתי, יהיה עליו להתמודד גם עם תופעות הלוואי של הכדורים האנטי פסיכוטיים (האטה פיזיולוגית, טשטוש רגשי, עייפות וכבדות, פגיעה בחשק מיני ועוד). אם אין נסיגה ספונטנית ומהירה של סימפטומים פסיכוטיים, מומלץ בחום לקבל טיפול תרופתי אנטי פסיכוטי, זאת על אף החסרונות של תופעות הלוואי. במקרה זה, היתרונות של הפסקה מהירה של הסמפטומים עולים משמעותית על החסרונות שבהתמודדות עם תופעות הלוואי.
להתקף פסיכוטי, השלכות נפשיות רבות ולא פעם ההתמודדות המורכבת עשויה להוריד את האדם מהמסלול הנורמטיבי של החיים ולפגוע משמעותית בתפקוד. במצבים קיצוניים עשויים להיות הסתגרות בבית והימנעות מקשרים חברתיים.
אז באילו מקרים ולמי מומלץ להתרחק מסמים? לצערי אין לשאלה זו תשובה חד משמעית. ידוע כי רקע של מחלות פסיכיאטריות במשפחה מעלים משמעותית את הסיכויים שהסם יהפוך לטריגר להתפרצות של מחלה נפשית. מצבי דחק בחיים, עשויים להיות טריגר להתפרצות חד פעמית או למצב כרוני. טראומות ילדות קשות ונטייה להתערערות למשל, פוגעים בחסינות הנפשית, היכולה לשמור על היציבות של הנפש במצבים של שינוי תודעה. התנסות בסמים מותחת את גבולות הנפש ומרחיבה ומטלטלת אותה. כמו בכל מצב קיצון, יש בכך פוטנציאל לסיכון והזמנה לעיבוד ואינטגרציה מחודשת.
אז אילו סמים מסוכנים במיוחד וממה עדיף להמנע? עוד שאלה שאשאיר ללא מענה חד משמעי. כאמור, סמי פיצוציות ידועים כמסוכנים במיוחד. אבל ישנם מקרים בהם אדם שנוטה למשל, להשתמש בקנאביס באופן קבוע, או בסם אחר, ללא כל הופעה של תסמינים מדאיגים, יחווה משבר פסיכוטי כתוצאה מערבוב עם סם אחר.
MDMA למשל, ידוע כמסוכן יותר בשילוב עם קנאביס ו/או סמים אחרים (אגב, סכנה במקרה זה היא גם פיזיולוגית ולא רק נפשית), אבל בעוד שנפש אחת תהיה חסינה לערבוב מסוים, אחרת, עשויה להתערער מכך בקלות.
לאחר חוויה וטראומה של משבר פסיכוטי, לרוב ההמלצות יהיו חד משמעיות – להתרחק מצריכת סמים בהמשך. לא פעם, צעירים שצריכת סמים הייתה חלק מרכזי או מהותי מהזהות וסגנון החיים יתקשו להקשיב להמלצות אלו. המוח שלנו הוא יצירה נפלאה ומלאת מסתורין, במקרים מסוימים הוא לומד מהר מדי וללא שליטתנו ובקרתינו על המידע והחוויות שהוא בוחר לקודד כמסוכן, כטריגר במילים אחרות. חוויה פסיכוטית בודדת עשויה להיות כה טראומטית שגם לאחר היעלמות כל הסימפטומים וחזרה מבורכת לשגרה, שימוש חוזר בסם עשוי להפוך להיות טריגר חוזר להתקפים נוספים. במקרים אלו, אדם עשוי למצוא את עצמו עם תחושה של חלל ריק שבעבר ניזון בין היתר, על ידי תרבות של צריכת סמים. חלל זה מצריך התארגנות מחודשת של הנפש ובניית זהות חדשה, משימה שיש בא אתגר רב.
טיפול בנפגעי משבר פסיכוטי כתוצאה משימוש בסמים הוא טיפול עדין אך אינטנסיבי שמטרתו היא החזרה למסלול החיים הנורמטיבי. תדרש לא פעם התגייסות של הסביבה הקרובה (משפחה וחברים) ובניית תוכנית טיפול ייחודית ואישית שתכלול גם חזרה הדרגתית לתפקוד (מעגל העבודה ו/או לימודים), בניית ביטחון ושיקום של ההערכה העצמית ומיומנויות חברתיות.
במקרים קיצוניים של הסתגרות והתבודדות תדרש התערבות טיפולית בתוך בית המשפחה שתערב גם טיפול אישי ומשפחתי, הדרכה פסיכוחינוכית ושיתוף פעולה מדוייק של מספר גורמי טיפול המומחים בתחום (פסיכיאטר, מטפל אישי ומשפחתי).