בעבודתי אני פוגשת פעמים רבות אנשים צעירים ומוכשרים, אשר חווים אכזבות חוזרות בתחום הזוגיות. על אף הרצון הכנה באהבה, לא מצליחים למצוא את בן/בת הזוג, עמם הקשר מוביל לזוגיות ארוכת טווח, משמעותית ומספקת.
לחלקם יש כרטיסים באתרי הכרויות והם כבר יצאו לעשרות אם לא למאות דייטים. חלקם/ן מעיזים/ות ליזום היכרויות עם בני/בנות המין השני (או אותו המין, תלוי למי אני נמשך), במגוון הזדמנויות ואירועים חבריים. אלו הם "האקטיביים" בחיפוש אחר זוגיות.
יש מי שהחיפוש שלו/ה אחר זוגיות אינו אקטיבי והוא/היא מוצאים את עצמ/ן בקשר רק כאשר הם/ן אלו שנבחרו על ידי האחר/ת שיזם/ה. חלקם/ן אף נענים/ת באופן אמיץ להצעות שידוך של חברים ובני המשפחה, אבל אינם אלו שבוחרים את בן/ת הזוג או יוזמים את הקשר.
עצם הנטייה שלי, להיות בצד המוביל או המובל, בחיפוש אחר קשר, היא דפוס התנהגות שמאפיין אותי. לא בחרתי בו במודע, הוא זה שנגיש לי ביותר, אוטומטי ולא תמיד מודע. שורשיו לרוב יהיו בהיסטוריה הרחוקה שלנו, עוד בשלבי היווצרות היסודות של האישיות, בילדות.
כאשר מתחילים להתעמק עוד ועוד, מתחילים לגלות ולזהות עוד ועוד דפוסים ונטיות שמאפיינים אותנו. אם בחירת בן או בת הזוג לא מצליחה פעם או פעמיים, זה עשוי להיות מזל רע או צירוף מקרים. אבל אם מדובר בעשרות אם לא במאות דייטים והיכרויות שעל אף הרצון שלי, לא מובילים לזוגיות, מדובר בדפוס שיש לזהותו על מנת שיהיה סיכוי שישתנה.
אם נבחן לעומק למי אנחנו נוטים להמשך ומה הדבר שמושך אותנו בבני/ות זוג פוטנציאליים, אנחנו עשויים לגלות למשל, שאנחנו נוטים להמשך לאנשים בעלי דפוסים המשלימים את דפוסי הזוגיות שלי.
למשל: אם אני מופנמת וביישנית, אני עשויה להמשך לבני זוג קריזמטיים ומלאי ביטחון. אם אני מרגישה בלתי נראית, אני עשויה להמשך למי שתמיד נמצא במרכז הבמה. אנחנו נוטים להמשך לתכונות שמרגישים שחסרים בנו ושאנו כמהים להם. ישנה משאלת לב לא מודעת, שבכניסה לקשר עם מישהו בעל התכונות שאנו חווים כנשגבות, הן "יהפכו להיות שלי". וזה לא קורה במציאות. לרוב מה שקורה במציאות הוא שבן או בת הזוג, בעל/ת התכונות הללו, מציבים לי מראה בלתי פוסקת של מה שאני "לא", של מה שאני חסרה וזה מעורר אצלי תסכול, ועם הזמן, התכונה שבגניה נמשכתי לאותו/ה בן/בת הזוג, הופכת לתכונה שהכי מקשה עלי ביחסים עימו/ה.
מדוע זה קורה? כי כשאני מזהה את הביטחון או הקריזמה שמושכת אותי, אני לא לוקחת בחשבון שלא פעם, יהיה לזה ביטוי בעוד תחומים. שייתכן שאותה התכונה שמשכה אותי מאוד בהתחלה, היא זו שבגללה ארגיש דחויה ולא אהובה ביחסים, ואף נטושה.
כמה דוגמאות לדפוסים משלימים:
1. מטפל מול מטופל (אדם עם נטייה אמפתית לדאוג לאחר מול אחר שזקוק לדמות שתדאג לו).
2. מבוגר אחראי מול "ילד" חסר אחריות (מי שנוטה לקחת אחריות מול זה שמתקשה להתמודד ונוטה לברוח מאחריות).
3. "הילד/ה הטוב/ה" מול בן/ת הזוג הפרוע/ה (זה שתמיד מנסה להיות בסדר מול זה ששובר מוסכמות וחוקים).
5. הבוחן/בוחנת מול הנבחן/נבחנת (הבוחן ללא הרף את הסביבה מול זה שנוטה להרגיש אשם ולא "בסדר").
6. המרצה מול האגואיסט (זה שעסוק בלרצות אחרים מול אחד שזקוק להערצה ומתקשה להתחשב בצרכים של האחר).
7. הנוטש מול הננטש (זה שעוזב את הקשר כאשר חש שלא בנוח מול זה שחרד מנטישה).
8. קורבן מול מקרבן (זה שפוגע באחר כדרך התמודדות עם תסכול מול זה שמקבל פגיעה מאחרים כדבר לגיטימי).
על מנת להבין מה הדפוס שתמיד חוזר במערכות היחסים שלי, נסו לשים לב האם יש תפקידים שחוזרים על עצמם בתוך הקשר, שלכם או של בני/ות זוג. האם אתם תמיד _______, ובן/בת זוג תמיד זה ש_______ (עוזב, נוטש, נעלב, רוצה יותר, מרצה, נפגע, מנוצל, מרגיש לא נעים, מבוקר.. תשלימו).
מה שמפתיע באופן פרדוקסלי, הוא שאין זה פלא שבעלי דפוסים משלימים נמשכים. בבסיס הנטייה ישנו פצע ילדות, קונפליקט לא פתור, משותף לשני הקצוות. ישנה תחושה של "בית", דבר מה מוכר בכניסה לקשר עם אדם שהוא מאוד שונה ממני. לעתים המפגש עשוי להחוות כ"מיסטי", "הרגשתי שאנחנו מכירים מגלגול אחר".
לדוגמה אם יש לי פחד נטישה כי בילדותי אחד מהורי היה הורה נוטש (לא בהכרח הורה מזניח ונוטש אלא די בהיעדרות פיזית מרובה או היעדרות רגשית). אולי בגלל עבודתו שגרמה לו או לה לא להיות נוכח/ת לתקופות ארוכות, או כי הורי התגרשו וחוויתי את אחד מהורי כנוטש או ממגוון סיבות אחרות, אמשך באופן פרדוקסלי דווקא לבן או לבת זוג שינטשו אותי. מכאן אחווה תחושה של משיכה חריגה ותחושת מוכרות של "בית".
הסיבה לכך היא שעמוק בפנים אני מנסה להתמודד עם הפחד שנותר בי מהנטישה בעזרת ניסיון לגרום לבן או לבת הזוג שזיהיתי כנוטש/ת פוטנציאלי/ת הפעם להישאר ולא לנטוש, מה שסוף סוף יאפשר לי לגבור על הפחד שנותר עימי מילדות.
במילים אחרות אנו בוחרים ונמשכים במיוחד לבני זוג עימם אנו יכולים ליישם את הדפוס האישי שלנו. בחירה זאת אינה מצליחה לרוב להוביל לזוגיות מוצלחת, כיוון שאם אני בוחרת בני זוג, למשל נוטשים, הרי שלבסוף הם ינטשו אותי כי זהו הדפוס שלהם. אם באופן חריג זה לא יקרה לבסוף אני זו שעשויה לנטוש, כי לא אוכל להמשיך "לשחק" יותר את הדרמה שלי ולגרום להם להישאר. פשוט אעבד כל עניין.
באופן לא מודע אני מלוהקת על ידי לתפקיד ולדינמיקה שמבטיחה את הכישלון היחסים. מגוון התפקידים הוא רחב ומגוון אבל בכל התפקידים המטרה היא לשנות את בן או בת הזוג כדי לענות על צורך פנימי שלי.
אם מה שקראתם סקרן ונגע בכם ואתם מעוניינים להמשיך ולהתעמק, אני מזמינה ליצור קשר לתיאום טיפול אישי ממוקד מערכות יחסים או טיפול זוגי.