אתה חושש להתמסד ואת לחוצה להקים משפחה

אוהבים מאוד אבל מתחילים לחשוב על פרידה?
בתקופה האחרונה יוצא לי לפגוש יותר ויותר זוגות צעירים אשר ביחד כבר תקופה ועולה השאלה לגבי עתיד הקשר. לא פעם מרגישים שיש פער בין הרצונות של בני הזוג. היא כבר מוכנה לחתונה וילדים והוא, עוד לא שם. הלחץ שנוצר כתוצאה מכך מוביל את בני הזוג למריבות וחיכוכים רבים. נשים חוות תחושות של אי וודאות, חוסר ביטחון בזוגיות שלהן ובאהבה של בן הזוג. ואילו הגברים הצעירים חווים לחץ שלא פעם עשוי לגרום לקיפאון, התרחקות ולתחושות של חרדה גדולה מול הציפייה והדרישה.

נוצרת דינמיקה של הימנעות משיחות עמוקות מצד הגבר, מתוך החשש שהנושא יעלה. ואילו נשים חשות שהן מאבדות את הגבר שלהן ותחושת חוסר הוודאות שלהן, עולה עוד יותר. הפרידה מתחילה לעלות יותר ויותר על הפרק ומערערת את הזוגיות.

אבל אם באמת מקשיבים לכל אחד מהם, מגלים רובדים רגשיים נסתרים, שהנושא של מיסוד הקשר הם רק ביטוי גלוי שלהם. ואילו הפיתרון האמיתי נמצא בהבנה של הצורך הרגשי של כל אחד מהם.

לרוב חוסר ההיענות של הגבר למיסוד של הקשר, פוגש אצל הבחורה תחושות של חוסר ביטחון. כאשר הבקשה למיסוד הקשר היא צורך באישור של האהבה של בן הזוג שלה כלפיה. לרוב, נשים חוששות שהסיבה לכך שהיא טרם קיבלה ממנו את הטבעת, היא שהוא לא אוהב אותה מספיק. שאינו קשוב ומתחשב בצרכים שלה. או אפילו יותר גרוע – היא לא "האחת" בשבילו. ובמקרה כזה ישנו חשש "לבזבוז" זמן בקשר שלא יוביל לחתונה. ואכן ישנם מקרים בהם זאת אכן הסיבה. הרי איש מאיתנו אינו חסין בפני דחייה. אבל מניסיוני, לרוב לא זאת הבעייה. חוסר הידיעה של האישה דוחפת אותה לבחון, ללחוץ, לבדוק, עם בן זוגה, למה זה לא קורה? כתגובה ללחץ הגבר מתרחק עוד יותר, לתחושותיה של האישה, ומאשש את החרדות שלה, שמה היא לא אהובה מספיק.

אבל זאת לא תמיד הסיבה האמיתית להתרחקות. הסיבה לרוב טמונה בפחדים של הגבר. (כן, גם לגברים יש פחדים). מה זה בעצם אומר "להתמסד"? לאחרונה אני פוגשת יותר ויותר גברים שחשים חרדה גוברת מול הלחץ להתמסד מאחר ולא לגמרי ברור להם מה הדבר ידרוש מהם. ישנן חששות מפני עול הפרנסה, שמה יאלצו לוותר על מקצוע אהוב שייתכן שאינו רווחי מספיק בכדי לפרנס משפחה ובכל לוותר על חלום. או היעדר ביטחון ביכולת שלהם לספק עבור משפחה. חשש בפני התבגרות והמשמעויות השונות של כך. חששות שייאלצו לוותר על סגנון חיים, על חברים, תחביבים. חלקם פוגשים בפחדים בפני היכולת להיות דמות אב, ועוד הרבה פחדים אחרים. גברים רבים אף חווים חרדת ביצוע וחשים מנוצלים. וגם כאן עולות חששות לגבי כנות האהבה של בת הזוג. הנכונות שלה לתת מקום לצרכים שלו. וכל זאת, לאור העובדה שאת הבחורה איתה היו רוצים לבלות את חייהם!

כמה באמת עצרתם/ן ובדקתם אחד עם שנייה מה באמת עומד מאחורי הרצונות שלכם? ממה כל אחד מאיתנו באמת חושש? כיצד כל אחד מכם באמת רואה את העתיד המשותף?
וכאשר שני פחדים, שתי חרדות נפגשות, מתנהל שיח של חרשים, ריבים שאינם מובילים לשום מקום ותחושות של תסכול וחוסר ישע. קשה לי להקשיב כשאני מפחד/ת. אני לא פנוי/ה לכך. והתגובות הן לרוב של התגוננות. ומתוך הכאב שנוצר מתחילם לדבר על פרידה. וזה השלב שבו לרוב פונים לטיפול זוגי.

לשמחתנו ולפעמים, לצערינו, כולנו מגיעים על רעיונות לגבי מה זה להיות זוג נשוי, הורים, משפחה. חלקינו שואפים לשחזר דימויים חיוביים שלמדנו וראינו סביבינו וחלקינו שואפים להמנע מלחזור על טעויות של אחרים (לרוב, ההורים שלנו). אבל הדימויים הללו, הרעיונות שיש לנו, מכתיבים ומשפיעים על הרצונות והפחדים בזוגיות שלנו. חשוב מאוד לברר את המשמעויות של הרעיונות האלו שיש לנו. עם מה כל אחד מגיע ולתוך מה היה רוצה (או לא רוצה) לצמוח?

בטיפול אנחנו מפנים מקום להקשיב וללמוד אחד את השנייה. וצרכים האמיתיים של כל אחד, לפחדים האמיתיים של כל אחד/ת מבני הזוג. לרוב נגלה שאם קיים רצון משותף להיות ביחד, ולעבוד ולגדול ביחד, מרבית הקשיים הינם ברי תיקון ועל מרבים הפערים ניתן לגשר לשביעות רצונם של השניים.

לתיאום פגישה זוגית או פרטנית, ניתן להשאיר פרטים ליצירת קשר

 

לשתף את המאמר הזה

דילוג לתוכן